סקירה יומית 26.2.25

אחד הדברים האהובים עלי זה בתי קפה ותיקים ואיכותיים, כאלה שלא משנה אחרי כמה פעמים או שנים אתה מגיע אליהם, הטעם של הקפה הוא אותו הטעם וכך גם טעמם של דברי האוכל והמאפה.

לרוב בתי קפה אלה, מאכלסים, לקוחות ותיקים ונאמנים, שעברו דבר או שניים, כך מסתמן מלהט ונחרצות הדיבור שלהם, ואני אוהב להקשיב להם.

מבין כי בתי הקפה הללו הם מגנט מלקט את אנשי חכמת החיים, לפחות הביטחון העצמי שלהם גורם להם להרגיש כאלה, ובחיים ביטחון עצמי הוא מרכיב ראשי להצלחה.

אני אוהב להקשיב להם בסתר, מבלי שירגישו. כסוחר ותיק, אני מבין שהכושר המסחרי שלי הוא ביכולת להקשיב ולהבין את מחשבתו של האחר, להקשיב לשוק.

כך בבית קפה שכונתי קטן שכזה, ישב לו אדם מבוגר, קצת מקומט, ביגוד נקי ומגוהץ אבל די לא אופנתי, הוא נעץ מבטו בעיתון יומי שכנראה קיבל בדרכו לכאן, ממחלק העיתונים בפינת הרחוב.

האיש נועץ מבט בעיתון, תוך שהוא מלמל למלצרית, שאגב לא טורחת להקשיב, ״הכל משתנה מהר מדי״. הוא מסביר לה (או לכל הסביבה) שפעם ידע איפה לשים את הכסף, פעם העולם היה פשוט יותר. הוא מסביר ומחייך. כאילו פיצח איזה חידה, מוסיף ושואל ״איך שזה שהגענו למצב שבו המציאות נמדדת לפי מה שרץ על מסך החדשות של הפלאפון ולא במהות הדברים?״.

אני חייכתי לעצמי, הבנתי שהוא נבון - יש לו את הגמישות הנדרשת להבין כיצד הדברים עובדים ולא את עקשנות לכיצד הם צריכים לעבוד.

כשכולם קונים חלומות, מי מתווך את המציאות?


השווקים עפו על עצמם, ואז התרסקו. המגה-קאפ זורמות לדרום כמו חור מים בכיור סתום, ונראה שהתזוזות הכבדות יותר מגיעות דווקא מצד אלה שהתרגלנו לראות רק באור ירוק. טסלה? חוטפת בראש. נאסד"ק? בדאון של 1.35%. והמשקיעים? נזכרים שוב למה קוראים לזה "שוק ההון" ולא "קרן פנסיה עם בונוס שנתי מובטח".

למה זה משנה


יש משהו יפה בשוק ההון – הוא תמיד מנסה להעמיד פנים שהוא חכם יותר מהאנשים שמנהלים אותו. היום הוא שוב הוכיח שהוא לא כזה גאון. כל מי שהאמין שהבורסה היא סוג של כספומט למגה-קאפ קיבל היום שיעור קטן בכלכלה התנהגותית: כשהכסף נהיה עצבני, הוא לא בורח למקומות הברורים מאליהם.

מדד אמון הצרכנים צנח מ-105.3 ל-98.3 – הנפילה החודשית הכי חדה מאז אוגוסט 2021. מה זה אומר? שהצרכן האמריקאי התחיל להבין שמשהו פה מסריח, וכנראה שהגיע הזמן לבדוק מה קורה בחשבון הבנק לפני שהוא קונה עוד גאדג'ט חסר תועלת. ההשלכה המיידית? מי שמוכר חלומות – כלומר, מניות טכנולוגיה וצרכנות – חוטף. מי שמוכר מציאות – כמו סקטור הבריאות והנדל"ן – מתחיל לראות קצת אהבה.

מה קרה בפועל


נכון, הדאו ג'ונס עוד הצליח לגרד עלייה של 0.37%, אבל מי שעוקב אחרי השוק יותר משבוע יודע שזה לא הנתון המעניין. נאסד"ק קרס ב-1.35%, וזה לא בגלל איזה ציוץ עצבני של מאסק. הפעם מדובר באפקט דומינו: אמון הצרכנים יורד -> הצרכן קופא במקום -> החברות שנשענות עליו חוטפות.

אפילו האג"ח עושות עכשיו מסיבה, עם התשואות שיורדות אחרי חמש ימי עליה. שוק האג"ח רואה את העתיד הרבה לפני שוק המניות, ואם הוא אומר לך "חביבי, המצב לא מזהיר", כדאי להקשיב.

איך זה משפיע עלינו?


אם אתה סוחר לטווח קצר – יום כזה מזכיר לך למה מסחר זה לא משחק ילדים. הפוזיציות שקפצו לך בתיק לפני יומיים נראות היום כמו מתיחה גרועה. אם אתה משקיע ארוך טווח? היום הוא אחד מהימים שמגדירים מגמות. הירידות בטכנולוגיה והצרכנות הן סימן לכך שהשוק מתחיל לתמחר מחדש את הסיכונים שלו. אם הבועה הולכת להתפוצץ או סתם להוציא קצת אוויר – זה עדיין לא ברור, אבל תזכור: הבורסה לא אוהבת הפתעות, ולפתע כולם מבינים שייתכן שהכלכלה האמריקאית קצת פחות יציבה משחשבו.

מה עושים עכשיו?


אז איך סוחרים את זה חכם?

מחפשים חוזק יחסי – אם הסקטורים הדפנסיביים (צריכה בסיסית, בריאות, נדל"ן) מתחילים להוביל, אולי כדאי להקשיב לשוק ולהסתכל לשם.

מתרחקים ממומנטום שלילי – טסלה איבדה 9.6% ביום אחד. האם זו הזדמנות או מלכודת? תחשוב פעמיים לפני שאתה קופץ לתוך סכין נופלת.

לא מתרגשים מכל כותרת – הדאו ג'ונס אמנם ירוק, אבל אל תתן לזה לבלבל אותך. זו לא שאלה של נקודות, זו שאלה של מגמות, והתמונה הרחבה לא נראית מזהירה כרגע.

בסוף, השוק תמיד מתקן את עצמו – אבל בדרך לשם, מי שמבין את המשחק לפני כולם הוא זה שיוצא עם הכסף בידיים.

יום טוב ומבורך,
זהר ליבוביץ - 🐘-או-סוף המסחר שלך
אבי שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי סוחרים ׳מרגל המסחר׳